כפי הנראה יש דעות שונות בהבנה על מה שכתוב בשמן ששון (חלק ג’ דף י) על כוונת קוצו של היו”ד:

יכוין לקוץ העליון לכתר ודת”י דאבא הנעשה מכתר ודת”י דחכמה דבינה דמ”ה.

וכתר דאמא הנעשה מכתר דבינה דמ”ה. וכו’

כל זה קן ימין דא”א וכו’

איך מבינין פשט דברי השמן ששון בקשר לכתר דאמא?

מצד אחד שמעתי מהרב שקד בהדנה שיחי’ בשיעור על כתיבת השם פשט יפה והסופרים ששאלתי לא יודעים מזה. וגם חסר יידע ברורה על פשט הדברים בשלושה ספרים על כוונות כתיבת השם שיש בידי. כך שהדבר דורש בירור.

פשט הכוונה ממה ששמעתי מהרב שקד:

כתר דאבא הנעשה מכתר (פסיק- הינו כתר דבינה דמ”ה) ודת”י דחכמה דבינה דמ”ה, והכתר דאמא הנעשה מכתר דבינה דמ”ה(מלובש בתוך הכתר אבא).

וזה למרות שבנהר השלום דף ז ע’ ג הרב לא מדבר על כתר דאמא כלל, והוא בגלל הספק של המרח”ו ב ע”ח שער המוחים שער כ’ פרק י, האם אמא לקחה חצי מכתר או לא (כך מוסבר בשמן ששון שם שהרש”ש לא הוחלט בגלל הספק), אם כל זה בכוונות כתיבת השם הרש”ש כן מוכיח את הסופק וכן צריכים לכוון על כתר דאמא הנעשה מכתר דבינה דמ”ה.

ועוד ראיה לזה, לחסר כל ספק, כך כתוב בברור בכתב ידו של השד”ה (מובא בספר פאת השד”ה) ש “כתר דאמא נכלל באבא הנעשה מכתר דבינה דמ”ה. ורבי שאול ז”ל בא לומר שהמרח”ו בשער המוחים פרק י לעולם לא אומר שכתר דבינה לא נעשתה מכתר דבינה דמה אלה שהכתר שלה כלול וגנוז בתוך הכתר דאבא עין שם בש”כ בפרק י. והכל יפה וברור

אבל יש שרוצים להגיד באופן אחר, בספר “ונהר יוצא מעדן”, והוא מביא פלפול גדול בקונטרס בסוף הספר מבוסס על שחייב להיות השמטת הסופר בכפל הלשון ושצריך להיות “כתר דבינה הנעשה מכתר דביה דבינה דמ”ה”( ולא כתר דבינה דמ”ה). ולדעתו גם השמיט את הכוונה דכתר דאבא הנעשה מכתר דבינה דמ”ה, לפי שזה נעלם ביותר. ודוחק לי מכמה סיבות והעתקתי למטה קיצור מקורות שלו:

מצד שכבר הסכים המרח”ו בשער כ’ פ”י ובשער י”ט פ”ח.

ולדעתי זה אין ששם הוא בסופק ואף פעם לא כתב המרח”ו ז”ל שהכתר דאמא לא נמצא בכתר דכתר דמ”ה אלא שזה ספק אם היא לקחה חצי מהכתר או אם היא נעלמת שם. ובגלל שהמרח”ו היה בסופק וכתב שרק “ניראה לא יותר”. ועל זה הרשש’ש יכול להחלית אחרת לפעמים.

ועוד עיקר השאילה של המחבר במה שכתוב בהגהות השמ”ש בשער י”ט פ”ו ש”בינה לקחת בינה דבינה דמ”ה. וזה גם לא ניראה לי מכמה סיבות:

א.שם לא בא הרש’ש לפרט את כל הפרטים

ב. שם הרש”ש מביא את הלשון של המרח”ו שבאצמו בספק במקור, ואילו לא דברי הרש”ש עצמו

ג.הרש”ש בא לענות שאילה אחרת קשורה להבדלים באו”א בכללות ובפרטות ואי אפשר ללמוד מזה הלכה בכתיבה השם

כך שלעניות דעתי יש לכוון לפי מה שהסביר את הרב שקד הנ”ל